the-subconscious

הספר "התת מודע": הבסיס לחיים הרמוניים

במסגרת מועדון הספר שפתחתי, אני והחברים שבמועדון קוראים ספר אחד בחודש. הספר הראשון שקראנו במסגרת המועדון הוא הספר "התת מודע" של ארהרד פ.פרייטג. מבחינתי, זה ממש סימבולי שהתחלנו דווקא איתו ולא עם האחרים שעמדו לבחירה (הדמוקרטית) של חברי המועדון, בגלל שהספר הזה הוא הבסיס להכל. הבסיס ליצירת חיים שזורמים הרמונית מכל בחינה.
המוח אומר שזאת גישה ורודה מידי לחיים על כדור הארץ, כי הרי גן עדן הוא המקום אליו יש לשאוף אבל החיים בגוף אנושי מטרתם למידה בסופו של דבר, וזה כולל למידה דרך קשיים, כי מהקשיים והכאבים צומחים לא? זאת לא באמת שאלה שיש לי תשובה חד משמעית עליה.
האני מאמין שלי שבלי קושי, בלי אתגרים, פחות נשאף ופחות נרצה לצאת למרחבים חדשים שלא מוכרים לנו.

התמסרות

מה שמתואר בספר מצד אחד לא דורש המון, זאת לא פרקטיקה מורכבת מאוד, היא לא דורשת ויתורים כואבים, היא לא דורשת מכם סבל או כאב, מצד שני, זה לא פשוט ליישום, כי אם היה כל כך פשוט, כולנו היינו חיים בצורה נפלאה היום, לא?

הקטע הטריקי הוא שחיים או יותר נכון, האופן שבו אנחנו חיים כחברה מלמדת אותנו להתבסס על הרציונל, להשתמש במוח, בהיגיון, במחקר, במדע…מי שמתבסס כל חייו על הרציונל בלבד, זה יכול להיות כמעט בלתי אפשרי עבורו ליישם את הטכניקות, כי הן דורשות אמונה מהסוג של have a little faith. לסמוך על היקום, לסמוך על הכוחות של שלנו, של הבורא ולהסתמך על דברים שאנחנו לא רואים והם לא כאן ועכשיו במציאות הנוכחית שלנו.

כדי ליישם את המתואר בספר, צריך להגיע מהמקום של הלב, פחות מהמקום של המוח. יותר מהדימיון ופחות ממה שניתן לראות ולהרגיש ברמה הפיזית, אלא לראות ולהרגיש ברמה הרוחנית.

אלברט אינשטיין, שנחשב לחוקר ואיש מדע שיתף שרוב התגליות המדעיות החדשניות לא הגיעו משיקולים הגיוניים, אלא מהנפש היצירתית שלו ע"י כך שהוא שהוא חשב שוב ושוב על הנתונים כך שהם יחלחלו גם לתת מודע וכך הגיעו פתרונות יצירתיים דרך האינטואיציה.

"מי הוא העיוור? זה שאינו מסוגל לראות עולם אחר!
מי הוא האילם? זה שאינו מסוגל להגיד דבר מתוק ברגע הנכון!
מי הוא העני? זה שאינו מסוגל להעניק דבר לעניים המרודים!
מי הוא העשיר? זה שמסוגל להיות שמח וטוב לב מעומק לבו!"

~פתגם הודי

וזאת בדיוק המהות של הספר.

השאות לכל מצב

מה שאני אוהבת במיוחד בספר הזה הוא שיש בו כל כך הרבה מקרים שכל אחד יכול למצוא את עצמו לפחות באחד ולהיכנס לספציפיות של הדברים.

הספר מלא בתיאורי מקרה מתוך הקליניקה של ארהרד פ.פרייטג, הכולל את ההשאות (אני אוהבת לקרוא להם נוסחים) שהוא כתב עבור כל מקרה ומקרה שהציג.

"כמעט כל הבעיות שלנו קשורות בזה שאנחנו לא מנצלים את הכוח של התת מודע לתועלתנו."

 

אותי זה פגש אותי בהמון מקומות. הנעימים יותר והנעימים פחות. ובעיקר נתן לי פתח להכניס לחיים יותר דברים שישרתו אותי לטובה.

בעקבות הספר ישבתי לנסח לעצמי סוג של תפילה/ נוסח/ השאה (בשפת הספר) אותה אני אומרת לעצמי שלושה פעמים ביום (שמתי גם תזכורת בטלפון למקרה שאני שקועה בדברים וזה בורח לי מהראש). לאט לאט מתחילים לזכור את התפילה בעל פה ואפשר כבר ממש להגיד אותה בקול או בלב מבלי להזדקק לחזור לדף או הקובץ שבו היא נמצאת.

יכולה להגיד שבקצת פחות מחודש שאני מתרגלת את זה, זה גרם לי להיות הרבה יותר מודעת לדיבור והמחשבות הפסימיות ובלימה שלהן.

היום לפני שאני אומרת משפט שיכול לא לשרת אותי או להוריד אותי אנרגטית, אני עוצרת שניה וחושבת על זה שוב והפעם ממקום מודע יותר.

למי אפשר לעזור?

"על פי חכמת המזרח יש לעזור רק לאלה שמבקשים עזרה. אם תאמצו גישה חיובית תוכלו לשלוט בגורל שלכם." וזה משפט שהחלטתי לאמץ לתוך החיים שלי ולהזכיר אותו שוב ושוב, גם בתור מי שעוזרת לאנשים לשפר את חייהם. יש בכוחנו לעזור רק לאלו שבאמת מבקשים עזרה ורוצים בה ואיך נדע האם הם באמת רוצים בה? גם על ידי כך שהם מבקשים אותה וגם בגישה שלהם, האם הם עדיין מחזיקים בגישה שלא משרתת אותם או שהם בוחרים לאמץ דרך הסתכלות אחרת שבה השינוי כן אפשרי עבורם?

 

בחירה בחשיבה חיובית היא לא להיות מאלה שהכל לבבות וחדי קרן מסתובבים מעל ראשם, אלא בחירה לוותר על דברים לא משרתים כמו רחמים עצמיים, שנאה, קנאה, צרות עין, בכיינות, ומרמרת.

הבחירה בחיים, בחיוב, היא לבצע את כל מה שאנו בוחרים לבצע ממקום מיושר ומסונכרן לגמרי עם הקול הפנימי שנמצא בכל אחד ואחת מאיתנו. לא תמיד אנחנו בוחרים להקשיב לו, אבל הוא שם. זה להיות נאמנים לאדם שאנחנו, לערכים, למצפון ולדרך שאנחנו בוחרים לצעוד בה.

האחריות היא עלינו ועלינו בלבד

"כל אחד צריך לחפש לו נתיב להגשמה עצמית, משום שגורלו של כל אחד נתון בידיו".

היום הרבה אנשים רגילים לכך שאת האחריות על חייהם הם לא שמים לגמרי על עצמם. זה מפחיד מידי. לא תמיד מרגישים שיש את כל התשובות ותמיד מרגישים שיש מישהו שהוא יותר מומחה או מקצועי או יודע יותר טוב מהם.

יש עם זה קצת בעיה. בעולם הבריאות לדוגמה יש כיום התעוררות בנושא, שלא כל עצה שמקבלים נכונה לכולם ולא תמיד העצה הניתנת גם מפי אדם שעוסק שנים במקצוע, היא הדבר הנכון לעשות, אם בגלל שהעצה ניתנה מתוך אינטרס כלכלי, או מתוך שאותו איש מקצוע אטום או לא מודע לאופציות נוספות טובות יותר הקיימות.

האחריות על חיינו היא עלינו בלבד. אפשר להתייעץ, אפשר לקבל עזרה, אך בסופו של דבר, אף אדם לא יעשה עבורינו את הדברים הדרושים להגשמה האישית שלנו. אם היא בריאות, אם היא במערכות יחסים, קריירה…ובדרך כלל הגשמה אישית היא בכל פן ופן בחיים.

על אחריותינו ללמוד, לשים סימני שאלה ליד מה שלומדים, לשמור על תשומת לב לתגובות של הגוף שלנו, לאינטואיציה, לערכים ולמה שמרגיש לנו כמסלול נכון עבורינו.

יש לנו רק את ההווה

הוא גם מזכיר עד כמה חשוב שנפסיק להתעסק בעבר ובעתיד. העבר, כבר עבר. מה שעתיד, לא ידוע ותלוי במי שאנחנו בוחרים להיות עכשיו. בבחירות שנעשה ואלו שלא נעשה (שזאת גם סוג של בחירה).

זה אחד התרגולים החשובים, שימו לב שגם חיות וגם ילדים חיים בהווה. משום מה רק בני אדם בוגרים מתחילים לחיות בעבר ובעתיד.

הריפוי הטבעי והתת מודע

יש כל כך הרבה דברים חשובים שמוצגים בספר הזה, למרות שלי באופן אישי הוא לא היה קל לקריאה. הסגנון מרגיש קצת מיושן, מה שגרם לי כל פעם לאבד את הריכוז ולחזור לזה שוב ושוב ושוב, כי הדברים עצמם הם כל כך חשובים.

באופן אישי יותר נהנתי מהחלק האחרון של הספר, שיותר דיבר על הצד הבריאותי, כי בתור מישהי שמגיעה מתחום הבריאות הטבעית, אני יכולה ממש להתחבר עם מה שנאמר וחושבת שחשוב לכולנו להתעמק בגישה של ריפוי ע"י הפעלת כוחות הריפוי שלנו.

הוא מתאר בספר על הצלחה בריפוי של מחלות כרוניות שונות ביניהן סוכרת, מחלות דלקתיות וסרטן ומשתף שגם מחלות נפש, הן משהו שניתן לרפא, כיוון שמחלות נפש מגיעות מתוך צורך לברוח מהמציאות לכמה זמן.

לסיכום

חשוב שתזכרו כשאתם נכנסים לדרך הזאת שנדרש זמן כדי לחולל שינוי בנפש. 

אל תצפו שזה יהיה אינסטנט כמו שהחיים בעידן הזה מלמדים אותנו. דברים שלקח לנו הרבה זמן ליצור (כמו למשל מחלה מסויימת) לא מגיעה לריפוי תוך שבוע. הרגל או דרך חשיבה שקיימת אצלנו שנים, לא תעלם בין לילה. 

מה שאתם כן יכולים לעשות מיד, זה להחליט ללכת בנתיב שונה מזה שהלכתם בו עד היום.

 

ואני רוצה לסיים עם אחד מהמשפטים הכי הכי חזקים בעיניי בספר:

"הדבר הטוב ביותר שתוכלו לעשות למען הזולת הוא לעשות משהו למען עצמכם".

וזאת הדרך ליצור שינוי אמיתי. למה? כי אתם מראים לאנשים מה אפשרי גם עבור עצמם. בזכות מה שאתם תבחרו לעשות ולשנות, הם יקבלו השראה לעשות את זה גם בעצמם.

אהבתם? מוזמנים לשתף!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

עדיין לא קיבלתם את השיעור "בריאות בכמה צעדים פשוטים"?

יכול לעניין אותך גם…

השארת תגובה

Don`t copy text!
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן